פוסט רגיעה
אחרי כמה ימים שתחושת ומועקה הכבידה עלי, יצאתי הבוקר לנשום, להירגע ולהזכיר לעצמי כמה עובדות חשובות שחמקו מהמיקוד שלי בימים האחרונים של המתח סביב הקורונה.

אני רוצה לשתף אתכם בתהליך שעשיתי עם עצמי כדי להרגיש טוב יותר, בתקווה להגיע לכמה שיותר אנשים שמרגישים תחושות לא נוחות סביב נושא הקורונה, ובכלל.
אז לפני שאני מתחילה - למי ששואל את עצמו למה בכלל כדאי להירגע
(חוץ מזה שזה יותר נעים כמובן..) הנה שתי סיבות מרכזיות:
1. ללחץ ולחרדה יש תפקיד משמעותי בחיים שלנו עוד מימינו כציידים מלקטים, נכון, היום אנחנו לא צריכים לברוח מאריות ברחוב אבל הם רגשות חשובים כשהם במינונים מתאימים. אבל כשהם משתלטים עלינו, מקפיאים אותנו ומנהלים אותנו, הן הופכות להיות לא רק תחושות לא נעימות, הן גם מגדילות את הסיכויים שלנו להידבק במחלות. כן, ממש ברמה הפיזית. כשאנחנו בלחץ ובחרדה הגוף שלנו מפריש קורטיזול שמעכב ומחליש את הפעילות של מערכת החיסון שלנו ובעצם ממש פוגע ביכולת שלה להגן עלינו בפני מחלות, שזה בדיוק המצב ההפוך מהמצב שהיינו רוצים להיות בו היום.
2. כי ברגע שאנחנו חושבים כל הזמן על הנורא ביותר,
אנחנו מגדילים את הסיכויים שלנו להיתקל בו.
מכירים את זה שאתם רוצים לקנות אוטו חדש, ופתאום על הכביש אתם רואים רק את המכונית ששקלתם לקנות? או שאת בהריון ופתאום כולם מסביבך בהריון? זה אמיתי. כשאנחנו מתמקדים במשהו, תת המודע שלנו מחפש אותו כל הזמן - וגם מוצא אותו.
אז מה עשיתי כדי להוריד לעצמי את הלחץ?
1. החלטתי להקטין כמה שאוכל את החשיפה שלי למידע שגורם לי לחוש את התחושות האלה.
תשמעו, זה בלתי נמנע. זה בחדשות, זה בפייסבוק, זה בכל מקום. כמויות המידע מציפות אותנו מכל כיוון, אנחנו לא יכולים להימנע מזה, אבל אנחנו יכולים להימנע מלחפש אותו באופן יזום (בטח ובטח לפני השינה או מיד כשאנחנו מתעוררים בבוקר...).
2. הזכרתי לעצמי שאף אחד לא יודע באמת מה הולך לקרות - גם המומחים הגדולים ביותר מדברים על סטטיסטיקות ועל היתכנויות, אבל אף אחד לא יודע מה באמת יקרה במציאות בעתיד (הקרוב או הרחוק), ולכן הכל ספקולציות.
בלי להיכנס יותר מדי להסברים על תת המודע, ברגע שאנחנו מאמינים שמשהו עומד להתרחש - יש סיכוי טוב שהוא אכן יתרחש, לכן אם בכל מקרה אין לנו שום מושג מה הולך לקרות מחר, או מחרתיים בכל עתיד אחר, עדיף לנו לבחור בתסריט שהיינו רוצים שיתממש מאשר בתסריט שלא היינו רוצים שיתממש.
3. עשיתי רשימה של כל הדברים הטובים בסיטואציה הנוכחית.
גם בסיטואציה הנוראית ביותר יש דברים חיוביים שניתן להתמקד בהם, לפעמים צריך להתאמץ בשביל לחפש אותם, אבל הם שם.
4. חשבתי איך לעשות טוב לעצמי - יצאתי לשדה מאחורי הבית (איזו פריחה מדהימה, הא??!) הלכתי לים, הלכתי להתאמן, פגשתי אנשים שאני אוהבת. כל אחד ומה שעושה לו טוב, כשאנחנו עושים את הדברים שאנחנו אוהבים, אנחנו גם מרגישים טוב יותר וזה גם מסיט את תשומת הלב שלנו מהמקומות של הלחץ והחרדה.
5. הזכרתי לעצמי שמחשבה מייצרת מציאות והחלטתי להיות יותר מודעת למחשבות שלי.
אם אנחנו מחפשים את התסמינים, סביר שנתחיל להרגיש אותם בגוף שלנו, המטרה היא להצליח בצורה אקטיבית להזיז הצידה ולהחליף מחשבות מטרידות.
מרגישים שאתם צריכים עזרה? אני פה.
יש לכם עוד טיפים מועילים? תוסיפו בתגובות, ותשתפו, כדי שנרגיש טוב יותר, אמן.