חמש אמונות על אושר ששווה לוותר עליהן
כמה אמונות יש לנו בנוגע לאושר? הנה מקבץ של אמונות שמרחיקות אותנו מהתחושות שאנחנו רוצים להרגיש:
1. כשאשיג את המטרה שלי (אמצא זוגיות, אקבל קידום בעבודה, אצא לחופשה...) אז אהיה מאושרת אז זהו, שלא. כשאנחנו תולים את האושר שלנו בהגשמת מטרה מסוימת, מה שסביר שיקרה זה שבדרך להגשמת המטרה אגיד לעצמי: "לא נורא שלא טוב לי עכשיו כי כש"אגיע" - בטוח אהיה מאושרת". אבל מה יקרה כשאגיע למטרה? האושר לא בהכרח יגיע, וגם אם יגיע - סביר שלא יחזיק לאורך זמן.
ומה יקרה לי? סביר שאהיה מתוסכלת יותר כי האמונה שאהיה מאושרת לא התממשה (וגם פספסתי את ההנאה מהדרך).
2. אושר הוא גנטי, אנחנו נולדים (או לא) עם היכולת להיות מאושרים חצי נכון. גנטיקה הוא מרכיב חשוב אבל לא בלעדי, יחד עם גנטיקה יש מרכיבים נוספים - האחד הוא הסביבה בה אנחנו חיים (מאיפה אני, איזה חינוך רכשתי, האם אני בריא או חולה ועוד) אבל המרכיב המרכזי עליו יש לנו שליטה מלאה מכונה בפסיכולוגיה החיובית "הפעולות המכוונות שלי" - או במילים אחרות, איך אני בוחר לפרש את המציאות שלי ואיך אני מתנהג כתוצאה מהפרשנות שלי. 3. להיות טיפוס חיובי זה אומר לעולם לא להתעצבן או לחוות רגשות שליליים ממש לא. להיות טיפוס חיובי זה להיות מסוגל לבחור בפרשנות יעילה בנוגע למציאות ולהיות מסוגל לראות את הצדדים החיוביים גם במצבים מאתגרים אבל זה ממש לא שולל רגשות "שליליים". כל מנעד הרגשות הוא שהופך אותנו לאנושיים, לרגשות "שליליים" תפקידים חשובים בחיים שלנו (זה לפוסט ארוך אחר) ובאפשרותנו להרגיש כל רגש שעולה בנו ולבחור התנהגות ותגובה יעילים עבורנו.
4. אין לי שליטה על הרגשות שלי, איך שאני מרגישה- ככה אני מרגישה! לכל אחד מאיתנו יש שליטה על הרגשות שלו. הרגשות שלנו נובעים מהפרשנות שאנחנו מעניקים לאירועים שקורים במציאות, בחירה בפרשנות אחרת בהכרח תשנה את הרגשות שלי, אתן דוגמא. קורה אירוע במציאות (הבן שלי אומר לי- "לא רוצה!!")
אני מעניקה לזה פרשנות ("הוא לא שם עלי, אין לי סמכות הורית").
הפרשנות מעלה בי רגש (כעס?)
בהתאם אני מגיבה (כנראה שצעקה כזאת של - "אתההה אומררר לייייי לאאאא???!!!)
[מה שגורר גלגל של אירועים נוספים שמלבים את הרגשות ואת התגובות...] בחירה בפרשנות אחרת יכולה לשנות את הרגשות שלי כלפי האירוע לחלוטין... (נניח פרשנות כזאת: הבן שלי מרגיש איתי מספיק בנוח, הוא כרגע מפתח את עמוד השדרה שלו, כמה זה חשוב לדעת להגיד לא...) אחת מהפרשנויות האלה יגרמו לי להרגיש ולהגיב אחרת לגמרי לסיטואציה, ובהתאם גלגל האירועים יהיה שונה לחלוטין.
5. מאוחר מדי להיות מאושר בגיל מבוגר חד משמעית לא. המוח שלנו הוא שריר גמיש המשתנה כתוצאה מלמידה עד יום מותנו, הטמעה של הרגלים חדשים יוצרת קשרים חדשים בין נוירונים במוח כך שהטמעה של דפוסי חשיבה חדשים יוצר נתיבים חדשים של העברת מידע במוח. זה לעולם לא מאוחר מדי לשנות הרגל או דפוס חשיבה.
יש לנו אמונות רבות בנוגע ליכולת שלנו להיות מאושרים, לכל אחד מאיתנו יש אמונות שמרחיקות אותו מהתחושות שהוא מייחל להגיע אליהן, הבשורה הטובה היא שניתן בקלות לשנות את האמונות האלה, אין לי ספק שלכל אחד מאיתנו יש את היכולת (והזכות המלאה) להרגיש תחושות של אושר.
איך עושים את זה בפועל? יש לכם שאלות נוספות?
בשביל זה אני כאן.
צרו קשר ואשמח לענות בשמחה :)
יכול לעניין אתכם גם: איך מגבירים את החוסן הנפשי שלנו גם בימים מאתגרים
