על הפרוייקט
אחת המטרות שלי, מעבר ללעודד חשיבה חיובית, היא להפיץ חדשות חיוביות כדי לאזן את כמות החדשות השליליות שאנחנו כציבור נחשפים אליהם. לכן פיתחתי מנהג - בכל יום שישי הייתי מעלה פוסט סיכום שבוע מנקודת מבט חיובית, וכל ערב הייתי משוטטת ברשת ומחפשת חדשות חיוביות.
באחד הערבים, בימים הראשונים לסגירת המשק לאור הקורונה, נתקלתי ברשת באחד האתרים הבינלאומיים בציור שצייר ילד איטלקי, הוא צייר קשת בענן, ומתחת כתב "הכל יהיה בסדר" באיטלקית.
זה הקסים אותי. אמרתי, וואו, זה הדבר הראשון שבא לי לעשות מחר בבוקר כפעילות עם הילד שלי שנשאר בבית.
שלחתי את התמונה שמצאתי בקבוצת הוואטסאפ של האמהות מהמושבים הקרובים והצעתי שמחר בבוקר כולנו נצייר קשת בענן עם הכיתוב "הכל יהיה בסדר" ונתלה בחצרות הבתים שלנו פונה לרחוב כדי להגביר את האופטימיות במושבים שלנו, לשמח, למלא בצבע ובאנרגיות טובות בימים הקשים ההם.
ומה שקרה היה פשוט בלתי נתפס.
אני לא האמנתי לגודל הדבר שהתרחש כי הדבר הזה תפס תאוצה מטורפת.
אבל שניה לפני שזה תפס תאוצה מטורפת, ולפני שכולם הכירו את "יוזמת הקשתות" כפי שהיא כונתה אח"כ בתקשורת וברשת,
בימים הראשונים שציירנו את הקשתות ותלינו אותם מחוץ לבתים נתקלתי בכל מני פוסטים בפייסבוק שאנשים כתבו:
"יצאתי לריצת בוקר ונתקלתי בכל בית שני בציורים של קשתות.... זה פשוט מילא אותי באופטימיות!"
אחת אחרת כתבה שהיא נסעה באוטו, מלאת חרדה ממה קורה ומה הולך להיות, ופתאום כשהיא הסתכלה הצידה היא ראתה את הקשת, היא עצרה את האוטו וישבה כמה דקות והתבוננה בה כאילו לא מאמינה, היא אמרה שהכמה דקות האלה שינו לה את כל התחושות בגוף, שיחררו לה את המתח, ובעצם הפוסט הזה היה פוסט תודה למשפחה שתלתה את הציור על הבית שלה.
באותם ימים לא ידעתי לאן היוזמה הזאת תגיע. היוזמה התפשטה בכל הארץ.
בעקבותיה הקמתי את הקהילה שלנו בפייסבוק – מחשבות יוצרות מציאות (להכניס קישור),
קהילה של יוזמות חיוביות וחשיבה חיובית שם עלו מאות אלפי קשתות מכל הארץ והעולם.
היוזמה חצתה גבולות והגיע לקהילות ישראליות בארה"ב, באנגליה, איטליה, קפריסין, דרום אפריקה, אוסטרליה, ניו זילנד, סין, ברזיל, אפילו בליז... זאת פשוט הפכה להיות תופעה, עד כדי כך גדולה שבנאום של מלכת אנגליה לאומה שלה בימי הסגר,
היא הגדירה את הקשתות שתלויות על החלונות כ"סמל האופטימיות של התקופה".
